אם אי פעם ראיתם ילד שמחבק כלב אחרי יום קשה בבית הספר – כנראה שלא הייתם צריכים שמישהו יסביר לכם מה קורה שם.
יש משהו בקשר שבין ילדים לכלבים שמרגיש טבעי מאוד.
הכלב יכול להיות חבר למשחק, מקור לנחמה, שותף לפעילות וגם יצור אחר שהילד לומד להכיר, להבין ולדאוג לו.
מחקרים שבדקו את הקשר בין ילדים לבעלי חיים מצביעים על יתרונות אפשריים בתחומים הרגשיים, החברתיים והגופניים. לא כל ילד ולא כל קשר עם כלב נראים אותו הדבר, אבל מהמחקר ומהניסיון שלי בעבודה טיפולית אני רואה עד כמה הקשר הזה יכול להיות משמעותי.
אז מה באמת יכול כלב להוסיף לחיים של ילד?
השפעה חברתית – ללמוד לראות גם את האחר
ילד שחי לצד כלב מקבל הזדמנויות רבות להתבונן ביצור אחר ולנסות להבין אותו.
האם הכלב רוצה לשחק?
האם הוא עייף?
האם הוא מפחד?
האם הוא מבקש להתקרב או דווקא מעדיף כרגע להתרחק?
דרך ההתבוננות בכלב הילד יכול לתרגל אמפתיה – היכולת לזהות את הצרכים והרגשות של האחר ולהגיב אליהם. זו מיומנות חשובה גם ביחסים עם אנשים.
הכלב יכול גם להיות "שובר קרח" מצוין. ילד שמתקשה לפעמים להתחיל שיחה עם ילדים אחרים יכול למצוא שהכול נעשה קל יותר כשיש לידו כלב.
"מה השם שלו?", "אפשר ללטף?", "איזה סוג הוא?"
פתאום יש נושא משותף, והשיחה מתחילה באופן טבעי.
עבור ילדים שמתמודדים עם קשיים חברתיים, לפעמים הכלב הוא בדיוק הגשר הקטן שעוזר ליצור את החיבור הראשוני.
כלב מלמד גם אחריות
כשילד משתתף בטיפול בכלב, הוא לומד שלאחר יש צרכים שאינם תמיד יכולים לחכות.
צריך לדאוג שיהיו מים, לתת אוכל, לצאת לטיול, לשחק, להבריש את הפרווה ולשים לב אם משהו בהתנהגות של הכלב השתנה.
אני ממליצה להתאים את האחריות לגיל הילד ולא להפוך אותו לאחראי הבלעדי על הכלב.
ילד צעיר יכול לעזור למלא את קערת המים או לתת אוכל יחד עם ההורה. ילד גדול יותר יכול לקחת חלק בטיולים, בהברשה או באילוף.
גם משימות קטנות וקבועות מאפשרות לילד לחוות:
"סומכים עליי. אני אחראי על משהו חשוב." וזו יכולה להיות חוויה משמעותית מאוד.
חשוב לי גם להזכיר שהאחריות הסופית לרווחתו של הכלב תמיד נשארת אצל המבוגרים בבית.
השפעה רגשית – הכלב שלא בודק ציונים
הכלב לא שואל את הילד איזה ציון קיבל במבחן.
הוא לא מתעניין אם הצליח להכין את כל שיעורי הבית או אם היום היה לו קשה יותר להתרכז בכיתה.
הוא מגיב למה שקורה כאן ועכשיו.
עבור ילדים שמתמודדים עם חרדה, בדידות, קשיים רגשיים או ביטחון עצמי נמוך, הנוכחות הזו יכולה להיות משמעותית מאוד.
ילדים לפעמים מדברים עם הכלב, מספרים לו דברים, מחבקים אותו או פשוט יושבים לידו.
בעבודה הטיפולית שלי אני רואה גם ילדים שמצליחים לדבר דרך הכלב על דברים שקשה להם לומר ישירות.
אפשר למשל להתחיל מ:
"מה לדעתך הכלב מרגיש עכשיו?"
ומשם להגיע בהדרגה גם ל:
"ומתי אתה מרגיש ככה?"
הכלב אינו שופט את הילד לפי ציונים, הישגים או הצלחות, והנוכחות שלו יכולה לעזור ליצור מרחב שבו לילד קל יותר להתקרב לרגשות ולדבר עליהם.
ומה לגבי הביטחון העצמי?
אחד הדברים שאני אוהבת בעבודה עם כלבים הוא האפשרות ליצור הצלחות מאוד מוחשיות.
הילד קורא לכלב – והוא מגיע.
הוא מלמד אותו לשבת – והכלב מתיישב.
הוא מתרגל איתו שוב ושוב – ופתאום משהו שלא הצליח בתחילת המפגש מצליח.
אלה אולי נראות לנו כמו הצלחות קטנות, אבל עבור ילד שחווה לא מעט מצבים שבהם דברים מרגישים לו קשים, הן יכולות להיות משמעותיות מאוד.
אני אוהבת לעצור דווקא ברגעים האלה ולשאול:
"מה עשית שגרם לזה להצליח?"
כי חשוב לי שהילד לא יחשוב שהכלב פשוט "הצליח".
אני רוצה שהוא יזהה את החלק שלו בהצלחה.
הוא התמיד. הוא שינה את הדרך שבה פעל. הוא היה סבלני. הוא ניסה שוב.
וכך ההצלחה עם הכלב יכולה להפוך גם לחוויה של מסוגלות וביטחון עצמי.
גם הגוף מרוויח מהחיים לצד כלב
לקשר עם כלב יש גם צד פיזי. אינטראקציה נעימה ומגע עם כלב עשויים להיות קשורים לתחושת רוגע ולהפחתת מתח.
אבל יש גם יתרון הרבה יותר פשוט שאפשר לראות בכל יום:
כלבים גורמים לנו לזוז.
כשיש כלב בבית יש יותר הזדמנויות טבעיות לצאת החוצה, ללכת, לרוץ, לשחק בגינה, לזרוק כדור או לצאת יחד לטיול.
עבור ילדים שמבלים שעות רבות מול מסכים, הכלב יכול להיות סיבה מצוינת לקום מהספה ולעשות משהו יחד.
ואני תמיד מעדיפה פעילות שהילד רוצה לעשות על פני פעילות שהוא מרגיש שהוא חייב לעשות.
איך כלבים יכולים להשתלב בעבודה טיפולית עם ילדים?
היתרונות של הקשר בין כלבים לילדים אינם מוגבלים כמובן רק למשפחות שמגדלות כלב בבית.
בעבודה שלי אני פוגשת ילדים שמתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, חרדה, קשיים חברתיים, ביטחון עצמי נמוך ואתגרים רגשיים שונים.
במסגרת טיפול רגשי בעזרת כלבים לילדים, אני משלבת את הכלבים בתהליך הטיפולי כדי לעזור לילדים להתמודד עם הקשיים שלהם בדרך חווייתית ומותאמת אישית.
הכלב יכול ליצור במפגש מרחב אחר – פחות פורמלי, יותר חווייתי ולעיתים גם פחות מאיים.
דרך משחק, אילוף, טיפול בכלב והתבוננות בהתנהגות שלו אפשר לעבוד על מיומנויות שונות:
- תקשורת ואמפתיה
- תכנון וארגון
- ויסות עצמי
- התמדה וסבלנות
- התמודדות עם תסכול
- ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות
- זיהוי רגשות וביטוי שלהם
אבל חשוב לי להדגיש:
הכלב אינו "מטפל" בילד בעצמו. הוא שותף בתהליך.
אני בוחרת את הפעילויות עם הכלב בהתאם למטרות הטיפוליות ולצרכים של הילד שנמצא מולי.
אצל ילד אחד האילוף יכול לשמש לתרגול התמדה ותכנון. עם ילד אחר נשתמש בהתנהגות של הכלב כדי לדבר על פחד ורגשות, ואצל ילד אחר דווקא האחריות והיכולת לגרום לכלב לשתף איתו פעולה יהיו הדרך שלנו לעבוד על תחושת המסוגלות.
קשר טוב בין כלב לילד מתחיל בכבוד
כשמדברים על כלבים וילדים, קל מאוד לדבר רק על כל מה שהכלב יכול לתת לילד.
אבל מבחינתי יש כאן עוד צד חשוב לא פחות:
מה הילד לומד לתת לכלב. לכלב יש רגשות, רצונות וגבולות משלו.
לכן אני ממליצה ללמד ילדים כבר מגיל צעיר:
- לא להפריע לכלב בזמן שהוא אוכל.
- לא להציק לו כשהוא ישן או נח.
- לא למשוך בזנב, באוזניים או בפרווה.
- לא לטפס עליו או לרכב עליו.
- לא לחבק אותו בכוח אם הוא מנסה להתרחק.
- לאפשר לו לבחור אם הוא רוצה מגע או משחק.
למדו את הילד גם להתבונן בשפת הגוף של הכלב.
האם הגוף שלו משוחרר? האם הוא מתקרב מרצונו? האם הוא מנסה להתרחק? האם הוא עדיין נהנה מהמשחק?
מבחינתי, זו למידה רגשית חשובה בפני עצמה.
הילד לומד שאהבה אינה רק לחבק ולתת חום – אלא גם לראות את האחר, להקשיב לו ולכבד את הגבולות שלו.
וכמובן, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים, אני ממליצה שהאינטראקציה עם הכלב תהיה בהשגחת מבוגר.
אז האם כדאי להביא כלב לבית עם ילדים?
זו שאלה שלא תשמעו ממני עליה תשובה אוטומטית של "כן". כלב הוא לא צעצוע וגם לא מתנה לילד.
הוא יצור חי שדורש טיפול, חינוך, טיולים, זמן, הוצאות ומחויבות שיכולה להימשך הרבה יותר מעשור.
לכן אל תביאו כלב הביתה רק כי שמעתם שכלבים טובים לילדים.
לפני שמקבלים החלטה, אני ממליצה לבדוק האם המשפחה כולה באמת רוצה כלב והאם המבוגרים בבית מוכנים לקחת עליו אחריות.
האם יש לכם זמן לטיולים? מי יטפל בו כשהילד לא ירצה? מה יקרה בחופשות? האם אתם יכולים לעמוד בהוצאות המזון, הטיפולים הווטרינריים והחינוך? והאם סוג הכלב שאתם שוקלים באמת מתאים לאורח החיים של המשפחה?
הילדים בהחלט יכולים להיות שותפים בטיפול, ואני אפילו ממליצה על כך – אבל האחריות הסופית על הכלב תמיד נשארת אצל המבוגרים.
כאשר הבחירה נכונה והמשפחה מוכנה לאחריות, הקשר שנוצר בין ילד לכלב יכול להיות קשר מיוחד מאוד.
לסיכום
הקשר בין כלבים לילדים יכול להיות הרבה יותר מחברות ומשחק.
דרך החיים לצד כלב ילדים מקבלים הזדמנויות לתרגל אחריות, אמפתיה, תקשורת והתחשבות באחר, ליהנות מתנועה ופעילות ולחוות קשר וקרבה.
בעבודה טיפולית, הכלב יכול להיות שותף שמאפשר לילד להתנסות, לדבר, להצליח וגם להתמודד עם קושי בדרך חווייתית ושונה.
אבל אני תמיד מזכירה שהקשר הוא דו־צדדי.
לצד כל מה שהכלב יכול לתת לילד, חשוב ללמד את הילד לראות גם את הצרכים של הכלב, לכבד את הגבולות שלו ולדאוג לרווחתו.
כשבונים את הקשר הזה נכון, גם הילד וגם הכלב יכולים להרוויח ממנו.
רוצים לבדוק אם טיפול בעזרת כלבים יכול להתאים לילד שלכם?
אם הילד שלכם מתמודד עם קשיים רגשיים, חברתיים, קשיי קשב וריכוז או ביטחון עצמי נמוך, ואתם מחפשים דרך טיפולית חווייתית שמשלבת עבודה עם כלבים – אשמח להכיר אתכם ולבדוק יחד האם התהליך יכול להתאים לו.
דפנה מונשרי
מטפלת בעזרת בעלי חיים | מאלפת כלבים מוסמכת
050-5359553