ילד עם ADHD מתקשה לארגן את הילקוט. מתקשה לסיים שיעורי בית. מתקשה לשבת בשקט.
ואז הוא עומד מול כלב – ופתאום משהו משתנה.
יש מולו משימה ברורה, מטרה שאפשר להבין ותוצאה שמגיעה כמעט מיד. הוא מבקש מהכלב לשבת – והכלב יושב. הוא משנה את הדרך שבה הוא פועל – והכלב מגיב אחרת.
בעבודה נכונה, הכלב יכול להפוך לכלי טיפולי משמעותי שמאפשר לילד לתרגל קשב, תכנון, ויסות, התמדה והתמודדות עם הצלחה וגם עם חוסר הצלחה – בדרך חווייתית ומעוררת מוטיבציה.
מבחינתי, המטרה אינה להפוך את הילד למאלף כלבים. האילוף הוא הכלי.
דרך העבודה עם הכלבים אני יכולה ליצור מצבים שבהם הילד מתרגל מיומנויות שלפעמים הרבה יותר קשה לעבוד עליהן ליד שולחן או באמצעות שיחה בלבד.
למה ADHD ואילוף כלבים הולכים כל כך טוב ביחד?
ילדים עם ADHD עשויים להתמודד עם קשיים בתכנון וארגון, שמירה על רצף פעולות, התמדה, ויסות עצמי ושמירה על הקשב לאורך משימה.
משימה שנראית לנו פשוטה, כמו "תארגן את הילקוט", יכולה להפוך עבור הילד לרצף של פעולות שקשה לדעת מאיפה להתחיל ואיך להתקדם בו.
אילוף כלבים בנוי בצורה אחרת. כדי ללמד כלב התנהגות חדשה, אנחנו מפרקים את המשימה לשלבים קטנים וברורים.
ומה שחשוב לא פחות – המשוב מגיע מיד. הכלב ישב או לא ישב. הוא הבין את הסימן או לא הבין.
אין צורך לחכות לציון בשבוע הבא או לדעת אם התשובה במחברת הייתה נכונה.
עבור ילדים שמתקשים להתמיד במשימה שהתוצאה שלה רחוקה, המשוב המיידי של הכלב הוא יתרון משמעותי. הילד רואה מיד אם הדרך שבה פעל עבדה, יכול לתקן ולנסות שוב. והניסיון החוזר הזה הוא חלק חשוב מאוד מהתהליך.
שלושת שלבי האילוף – ולמה כל שלב מתרגל מיומנות אחרת
אחת הסיבות שאני אוהבת להשתמש באילוף כלבים כחלק מהעבודה עם ילדים היא שהתהליך עצמו בנוי משלבים.
בכל אחד מהם הילד מתרגל מיומנויות אחרות – לפעמים אפילו בלי להרגיש שהוא "עובד" עליהן.
- שלב ההכנות – תכנון וארגון
עוד לפני שמתחילים לעבוד עם הכלב, צריך להתכונן.
הילד צריך לחשוב:
מה אנחנו רוצים ללמד היום?
איזה ציוד צריך?
האם צריך רצועה?
אילו חטיפים נשתמש?
כמה חטיפים כדאי להכין?
הילד חותך את החטיפים לגודל המתאים, ממלא את פאוץ' האילוף ומארגן את הציוד הדרוש לתרגיל.
לכאורה מדובר רק בהכנה לאילוף. בפועל, זה תרגול מצוין של תכנון, ארגון ופירוק משימה לשלבים.
במקום לומר לילד "אתה צריך להיות יותר מאורגן", אנחנו פשוט יוצרים סיטואציה שבה הוא מתרגל את המיומנות באופן מוחשי.
- שלב הביצוע – גוף, קשב ודיוק
עכשיו מתחילה העבודה עם הכלב. הילד צריך לעמוד מולו, לשים לב למה שהוא עושה, להשתמש בשפת גוף ברורה ולתזמן נכון את החיזוק.
אם הילד נע במהירות, משנה שוב ושוב את שפת הגוף או מתקשה להתמקד, גם לכלב קשה יותר להבין מה מבקשים ממנו.
אבל כשהילד עוצר, מתמקד ומאט – הכלב מגיב. וזה בעיניי אחד הדברים היפים בעבודה הזו.
אני לא תמיד צריכה לומר לילד:
"תתרכז."
התגובה של הכלב כבר נותנת לו את המשוב. הילד מתחיל להבין בעצמו מה עבד ומה כדאי לשנות.
- שלב השימור – התמדה ועקביות
הכלב הצליח לבצע את הפקודה פעם אחת? נהדר.
אבל העבודה עדיין לא הסתיימה.
כדי שהכלב באמת ילמד את ההתנהגות, צריך לחזור עליה שוב ושוב, לתרגל אותה במצבים שונים ולהמשיך גם אחרי ההצלחה הראשונה. וכאן הילד מתרגל מיומנות חשובה נוספת:
התמדה.
הוא מגלה שהצלחה אינה תמיד אירוע חד־פעמי, אלא תוצאה של תהליך.
לפעמים מצליחים מיד. לפעמים צריך לשנות משהו. ולפעמים צריך פשוט לנסות שוב.
מה הילד מתרגל דרך העבודה עם הכלב?
מבחינתי, המטרה אינה רק שהילד יצליח ללמד את הכלב "שב", "ארצה" או "הישאר". הפקודה היא האמצעי.
המיומנויות שהילד מתרגל בדרך הן החלק החשוב באמת.
באמצעות העבודה עם הכלב אפשר לתרגל:
- תכנון וארגון – מה אני צריך להכין ומה עושים קודם?
- שמירה על רצף פעולות – לבצע את השלבים בסדר הנכון.
- קשב וריכוז – להתבונן בכלב ולשים לב לתגובה שלו.
- ויסות עצמי – להאט, לחכות ולשלוט בתנועות הגוף.
- התמדה – לנסות שוב גם כשלא מצליח בפעם הראשונה.
- גמישות ופתרון בעיות – להבין מה לא עבד ולנסות דרך אחרת.
- תחושת מסוגלות – לראות שהפעולות שלי הביאו לתוצאה.
וכאן נמצא בעיניי אחד היתרונות הגדולים של הכלב: הילד לא רק מדבר על המיומנויות האלה – הוא מתנסה בהן בזמן אמת.
עם הכלב, גם חוסר הצלחה מרגיש אחרת.
ילדים רבים עם ADHD צוברים לאורך השנים חוויות של תיקונים, הערות או תחושה שהם לא מצליחים לעמוד במה שמצופה מהם.
אצל חלקם החוויות האלה משפיעות גם על הביטחון העצמי ועל הנכונות לנסות שוב.
עם הכלב, חוסר הצלחה נראה אחרת
אין ציון ואין ביקורת. אם הפקודה לא הצליחה, עוצרים לרגע, בודקים מה אפשר לשנות ומנסים שוב.
הכלב לא ינזוף בילד, לא יתאכזב ממנו ולא ישווה אותו לאחרים. הוא פשוט יחכה לניסיון הבא.
וכשהניסיון הבא מצליח – ההצלחה היא מוחשית. הילד עשה משהו והכלב הגיב אליו.
עבור ילד שרגיל לפעמים להרגיש ש"דברים לא מצליחים לי", החוויה הזו יכולה להיות משמעותית מאוד.
"הוא הקשיב לי!"
בעבודה שלי עם ילדים עם ADHD אני שומעת משפטים שאני מאוד אוהבת:
"הצלחתי לגרום לו לשבת בפעם הראשונה!"
"הוא הקשיב לי!"
"אני רוצה ללמד אותו עוד פקודה."
הרצון להמשיך, הסקרנות והמוטיבציה מגיעים מתוך הפעילות עצמה.
הילד רוצה לנסות עוד פעם לא כי ביקשו ממנו לסיים משימה, אלא כי הוא רוצה לראות מה יקרה.
וכשהמוטיבציה מגיעה מתוך הילד עצמו, נפתח פתח לעבודה על הרבה יותר מאשר אילוף הכלב.
ומה קורה מחוץ למפגש?
זה מבחינתי אחד החלקים החשובים בתהליך. המטרה אינה שהילד יהיה מאורגן וממוקד רק כשהוא עובד עם הכלב.
אני רוצה לעזור לו לקחת את מה שהוא מגלה על עצמו במפגש ולנסות להשתמש בו גם במצבים אחרים בחיים.
אם הוא למד לעצור ולחשוב מהם השלבים לפני שהוא מלמד את הכלב פקודה, אפשר להשתמש באותה דרך גם כשצריך לארגן את הילקוט או להתחיל להכין שיעורי בית:
מה אני צריך לעשות קודם? ומה אחר כך?
אם הוא גילה שהוא מסוגל לנסות שוב אחרי שהכלב לא הצליח בפעם הראשונה, אפשר לדבר על מה קורה כשהוא נתקל במשימה קשה בבית הספר.
ואם הוא למד שכאשר הוא מאט, מתמקד ופועל בצורה ברורה הוא מצליח יותר – אפשר לבדוק יחד איפה עוד בחיים המיומנות הזו יכולה לעזור לו.
אני לא מצפה שהכלב "יפתור" את קשיי הקשב. הכלב מאפשר לנו ליצור סיטואציות שבהן הילד מתרגל מיומנויות חשובות בצורה מוחשית, מהנה ומשמעותית – ומשם אפשר לנסות להעביר אותן בהדרגה גם לחיי היום־יום.
למי יכולה להתאים עבודה טיפולית בעזרת כלבים?
עבודה טיפולית בעזרת כלבים יכולה להתאים לילדים שאוהבים כלבים ומתקשים בתחומים כמו תכנון וארגון, התמדה, ויסות, התמודדות עם תסכול או ביטחון עצמי.
אבל חשוב לי להדגיש: כל ילד הוא שונה. ADHD לא נראה אותו הדבר אצל כולם.
יש ילד שזקוק בעיקר לעבודה על עצירה ותכנון לפני שהוא מתחיל לפעול. ילד אחר מתקשה להתמיד כשהוא לא מצליח מיד. ואצל ילד אחר דווקא חוויות חוזרות של חוסר הצלחה פגעו בביטחון ובתחושת המסוגלות שלו.
לכן אני מתאימה את הפעילות למטרות, לגיל, לקשיים ולדברים שמניעים כל ילד.
לסיכום
ילדים עם ADHD עשויים להתמודד עם קשיים בתכנון, ארגון, קשב, ויסות והתמדה – מיומנויות שנכנסות לפעולה באופן טבעי כאשר הם עובדים עם כלב.
באילוף, המשימה ברורה, השלבים קצרים והתגובה של הכלב מגיעה מיד. הילד יכול לנסות, לטעות, לתקן ולנסות שוב – בלי ציונים ובלי תחושה שהטעות היא סוף הדרך.
מבחינתי, הכלב הוא לא פתרון ל־ADHD ולא תחליף לטיפול המתאים לילד. הוא שותף לתהליך, שמאפשר לי להפוך מיומנויות שלפעמים קשה לתרגל בדרך אחרת לחוויה מוחשית, מהנה ומלאת הצלחות קטנות.
וכשהילד רואה שהכלב מקשיב לו, מגיב אליו ולומד ממנו, הוא מגלה לא פעם משהו חשוב גם על עצמו:
אני מסוגל.
רוצים לבדוק אם טיפול בעזרת כלבים יכול להתאים לילד שלכם?
אם הילד שלכם מתמודד עם קשיי קשב וריכוז ואתם מחפשים דרך חווייתית לעבוד על תכנון, התמדה, ויסות וביטחון עצמי – אשמח להכיר אתכם ולבדוק יחד האם התהליך יכול להתאים לו.
דפנה מונשרי
מטפלת בעזרת בעלי חיים | מאלפת כלבים מוסמכת | מטפלת LICBT
📞 050-5359553